איך אני מתפרקת?

שנים פחדתי פחד מוות מהחושך. עשיתי הכל כדי להימנע. רק לא להגיע אליו, רק לא לבקר שם. אור אור אור אור.

הקטע הוא, שכל עוד לא ביקרתי בחושך, לא יכולתי לפגוש את האור. מה שהיה באור היה שוב ושוב החושך, עד שפגשתי אותו. רק משם אפשר לפגוש את האלוהות, את האור, את הנשמה.

זה כמו מסך ערפל מתוחכם וחכם, שברגע שמסכימים לשהות בו, משהו חדש יכול סוף סוף להתקיים. וזה כל כך חמקמק. תחשבי על זה: איך מגיעים חיים לעולם? דרך תעלת לידה חשוכה וצרה, עם המון כאב, ואז: חיים חדשים.

פעם חשבתי שלהתפרק זה דבר מאוד אקטיבי. אני עושה את העבודה שאני צריכה כדי ש״זה יסתיים״. כן… הדרך הזו הביאה איתה המון כאב. המון משקל עליי, המון אשמה. המון חיפוש אחרי מה עוד אני צריכה לתקן בי.

את כבר שלמה

היום אני מאמינה שמעצם היותנו, אנחנו שלמות. כן, פשוט ככה.

אם העץ שלם, גם את. אם האבן, שנשברה והתפרקה במשך מיליוני שנים, שלמה, גם את.

שלם זה לא דבר חיצוני. זו הרוח שפועמת בך, זה האינסוף שמתקיים בתוכך. פשוט ככה, מעצם היותך.

כמו שהלב שלך דופק והגוף מקיים אלפי, אם לא מיליוני, פעילויות חיים נסתרות שמאפשרות לך לחיות, ככה גם את. שלמה.

אז אם אנחנו שלמות, למה אנחנו מבקשות לסיים? להתפרק? להשתנות? זו שאלה שאני שואלת את עצמי הרבה.

השינוי הוא הטבע

התשובה שהגעתי אליה היום (ואולי מחר היא תהיה אחרת): הדבר הטבעי ביותר הוא להשתנות. השינוי הוא הטבע. ראית פעם את הטבע סטטי? עונות שנה, תהליכים, תזוזה, סערות, מה לא?

התפתחות האדם לקחה אותנו למקום שבו אנחנו אוהבים ודאות, יציבות, אדמה. לאחוז טוב טוב, כי אם זה ישתנה, מה יהיה אז? מי אני אהיה שם? האם אוכל לשלוט במציאות שם?

ביחד עם הנוחות של המיטה והאמבטיה, איבדנו את השריר הקדום ביותר שלנו: להשתנות. אנחנו מפחדים לזוז, כי מי יכול להבטיח לנו מה יהיה שם, בצד השני? כי אם אני משתנה, אולי גם האנשים סביבי ישתנו, אולי גם העבודה שלי? ומי אני אהיה שם?

אז זה למה אני מחייכת כשאני רואה אנשים שעוסקים בזימון מציאות. כי איך אזמן מציאות אם אני לא מוכנה להשתנות? אנשים תקועים בלופ שמנסה לזמן מציאות שוב ושוב, והחיים, בטובם, מביאים להם הזדמנויות להשתנות. כי השינוי הוא מה שיביא איתו את המציאות שהם מבקשים. אנחנו אומרים לא לשינוי, ואז מתוסכלים שהמציאות לא משתנה.

השינוי מגיע גם דרך האור וגם דרך החושך. גם וגם. לכן אני מדברת על התפרקות, ולא על זימון. כי זו דרכו של הטבע: מתוך השינוי מגיעים החיים, מתוך ההשלה מגיעה צמיחה חדשה.

אני, הבחירות שלי, והיקום

זה הזמן לענות באמת על השאלה שבכותרת. נתחיל מזה שלא למדנו איך. אז ביער הפרטי שלנו יש ערימות של עצים שחוסמים לנו את הדרך.

אני רואה את החיים כשיתוף פעולה בין שני גורמים: אני והבחירות שלי, ואלוהים, היקום, הכוח העליון.

במתיקות שלנו, אנחנו בני האדם שמים את כל המשקל עלינו. אבל זו לא האמת. יש לנו שותף שמסייע לנו. שנים חיפשתי לראות אותו, רק כדי להבין שאני רק רוצה להאמין בו.

להתפרק משמעו לשנות את האמונות שאני מחזיקה בעולם. כי אם אני מאמינה שאני לא ראויה לכסף, ומבקשת יותר כסף, ברור לנו שלא נצליח, נכון? כשאני משנה בתוכי את האמונה, ומאמינה שאני כן ראויה לכסף (ממש אחותי!), זה כמו ״להמית״ את האמונה הישנה שאני לא ראויה. ברור שהאגו והזהות שלנו מפחדים מזה!!!! כי לשנות אמונה זה להמית את הזהות שאני. ברעיון זה נפלא. בפועל, זה מכניס המון סטרס לתוך המערכת.

שינוי לא קורה ברגע, כמו שנשירה של עץ לא קורה ברגע. זה תהליך. זו דרך. ואם את מחפשת כדור לבלוע ולהעלים מהר את הכאב, אולי זה השלב שבו דרכינו נפרדות, לשלום ובאהבה גדולה. אני לא האישה עבורך.

מעופרת לזהב

התפרקות היא אלכימיה, כלומר טרנספורמציה פנימית. היכולת להפוך את ״העופרת״ שבתוכי (כאב, פחד, דפוסים כבדים) ל״זהב״ (חוכמה, אהבה, חופש). האם את מבינה שזה לא כל המשקל עלייך? שבצד שלך יש את הבחירה עצמה, ובצד השני יש את היקום שעוזר לך?

בעיניי, התפרקות היא לא לבד. בהכרח. התפרקות משמעה אמונה. אמונה שגם בצד השני יהיה לי את עצמי, יהיה לי טוב. אמונה שגם אם אני לא יודעת מה יקרה, השינוי הוא לטובתי. החיים הם לטובתי.

אז החלק הראשון והגדול של הפאזל הוא להסכים לתת למשהו גדול ממני לפעול בי. לקבל שיש בכוחי את כוחות האנושות, ושדבר אמיץ כמו להשתנות דורש ממני אמונה. שגם אחרי שהעלים ינשרו, בקרוב יצמחו עלים חדשים, שיוכלו לקיים חיים עבורי.

לא כל המשקל עלייך, אהובה שלי, יפה שלי, שלמות הבריאה!!!!!!! התפקיד שלך הוא לאפשר!!!

כדי לאפשר, אנחנו חייבות לעבור דרך תעלת הלידה. להשתמש בשריר המנוון שלנו, של להסתכל פנימה לתוך עצמנו. להודות בלב אמיץ ופגיע: די, זה ממש כואב לי כבר… ומשם לבחור אחרת.

אחד הדברים שאני אומרת הרבה לנשים שאני מלווה: אי אפשר למצוא משהו חדש אם נמשיך להפוך את אותן אבנים. את כבר יודעת מה יש מתחת לאבן הזו. כדי לגלות משהו אחר, תבחרי להפוך אבן חדשה.