הדרכות רוחניות, מי אתם בתכלס?
על תקשור, על הקשר עם ההדרכה שמלווה אותנו, ועל זה שבעצם, ההדרכה היא גם אנחנו.
אני מקבלת המון שאלות על הדרכות רוחניות.
בתהליכים האנרגטיים שאני מובילה, כמו חיווט, אנחנו מתחברות אל ההדרכות הגבוהות לתמיכה, לעזרה ולהובלה של התהליך. זאת למען התפתחות תודעתית, פירוק והשלה של אמונות מגבילות, וחיווט מחודש של המערכת הלא מודעת. ממש ניסים ונפלאות לראות מה זה יוצר ומאפשר בחיים.
לעיתים, כשלא מכירים את הנושא, הדעה שלנו מבוססת על פחד שהשרישו בנו במשך דורות, ועל חוסר היכרות. ההדרכות שלי הנחו אותי לכתוב את הכתבה הזו כדי לתת ידע שיוכל לתמוך בפחד מהלא נודע, ולהפוך אותו למוכר קצת יותר. עם כוונה גדולה שתרשי לעצמך להשתעשע ולחקור את החיבור המיוחד הזה שקיים לנו בחיים.
מה זה תקשור
בספר ״להיפתח לתקשור״ של סאנאיה רומן ודואין פקר נכתב שלא חייבים להיות מפותחים רוחנית או בעלי כישורים על חושיים כדי לתקשר. מה שדרוש הוא סבלנות, התמדה ותשוקה גדולה ליצור את הקשר.
בחוויה האישית שלי, החיבור להדרכות רוחניות הוא מה שחלמתי עליו כל חיי. קשר שבו רואים אותי, לא משנה מה. תחושה של תמיכה, ושיש מישהו איתי. הקשר שלי עם ההדרכות מאפשר לי להרגיש יותר אהובה בעצם היותי אני.
דמייני את זה: לא משנה לאן את הולכת ומה את עושה, יש קבוצה של הדרכות שמלוות אותך לאורך כל החיים, תומכות בך, מנסות להעביר אלייך מסרים (כן כן, גם דרך מספרים), ורוצות בטובתך העליונה. רוצות לאפשר לך לעבור את שיעורי החיים שחתמת עליהם, ולתמוך בך בחוויה האנושית הדחוסה והרגשית.
מאיפה זה מגיע?
כשהייתי קטנה, אני זוכרת שסבא שלי ראה תוכנית טלוויזיה על איינשטיין. אחד הדברים שציטטו אותו אומר שם הוא שהוא לא יודע מאיפה הידע הזה הגיע. הוא פשוט הגיע אליו. לא הפסקתי לחשוב על זה כל חיי. איינשטיין, ששינה את העולם, אומר שזה לא הוא! זה פשוט הגיע אליו? זו הייתה שאלה שהדהדה בתוכי ושלחה אותי למסע שלי.
כשמישהו כותב שיר ואומר ש״הוא פשוט הגיע אליו״, מה הכוונה? האם זה לא תקשור? מי שהמציא את הגלגל, המנורה, הטלפון, מאיפה הגיעו כל הרעיונות האלה?
אנחנו יצור עוצמתי יותר ממה שלימדו אותנו.
יש לנו יכולת להתחבר אל ההדרכה, אל הבריאה, אל כל הידע שקיים, ומשם להוריד רעיונות ויצירות. זה קורה באופן ספונטני בחיים שלנו כל הזמן. אבל מה אם אפשר להתחבר באופן יזום? מה אם זו מערכת יחסים שאפשר לתחזק בחיים, כזו שכל הזמן תזכיר לך את הפלא שאת ותחבר אותך עוד אל ההדרכה הפנימית שלך?
ככל שאנחנו מקדישים זמן בעבודה ההתפתחותית שלנו לניקוי של אמונות מגבילות, של רגש שנלכד ולא עובד, ושל דפוסי התנהגות שלא משרתים אותנו, ככה יש לנו יכולת להרגיש מחוברים יותר לחלקים הגבוהים האלה. שהם, בעצם, גם אנחנו.
ההדרכה היא בעצם אני
מה? איך זה בעצם אנחנו? את החוק הפיזיקלי והרוחני של ״הכל אחד״ שמעת? על הנייר, מגניב, איזה יופי, הכל אותו קול. אבל ברובד העמוק יותר, אנחנו גם ההדרכות שמובילות את עצמנו. ההדרכה היא בעצם אני. רובד עמוק יותר שמתקיים בתוכי. הכל זה אני!
לא פעם, אנשים שמנסים לתקשר בפעמים הראשונות מרגישים מתוסכלים. זה כמו לרכוב על אופניים בפעם הראשונה. צריך רגע לתרגל, וליצור אמון מחודש, קודם כל בעצמנו: שיש לנו את היכולת לתקשר מעצם היותנו, ולתרגל להאמין לעצמנו!
כמה פעמים ידעת משהו לפני שהוא קרה? מישהו התקשר אלייך בדיוק כשחשבת עליו? מה, זה סתם? הקטע הוא שלאינטואיציה אנחנו מתייחסים כדבר קטן וזניח. מה ההבדל בין אינטואיציה לתקשור? אנחנו מלאים בספק עצמי שמונע מאיתנו להאמין קודם כל לעצמנו!
בעבודה האישית שלי אני מתרגלת להאמין לעצמי. מתוך הבנה שההדרכה האישית שלי מגיעה דרכי, ולא דרך מישהו חיצוני. ככל שאני מתרגלת לתת תוקף לקולות, לרעיונות, לתחושות ולמחשבות שמרחיבים לי את הלב ועושים לי להתרגש (ולא לאלה שבא לי לבכות מהם), ככה אני נהיית מתקשרת ״טובה״ יותר. כי אני מאמינה לעצמי על המידע שעובר דרכי!
באהבה ענקית, קארין נתן
